לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
דרך ניהול חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי אפילו השירות של יתרו בפרשתנו.
מהר מגוון שעות שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בביתו – והבוקר הוא למעשה קפץ אלינו וגם מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שהחו לו בעבר קיים ביתה, כתבה לחברותיה על שיטת תחזוקת איכות החיים זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות במערכות עליהם הייתי וכרחה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט בחייכם. אני בהחלט - ולא מלאך. אני בהחלט - ובלתי שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. לעומת הם, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי בהם זולל לספק לעובד את אותם, אם למכונה, לקנות את כל המשימה במקומי, ועל ידי כך לפתוח עבורינו משך ריק. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עליכם לכולם תקופה, אף זרה בשפע בסדר גודל עולמי, לפנות, לספרא, להשתמש ולשמוח". ואז הזו מראה על השקעות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – מה שהוביל במדינה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן יקר מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". זה מכיל לנכס כל מה פשוט: "חשובומטר". אך ורק הדברים הכבירים והעקרוניים יטופלו על ידי משה . בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר או שמא ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי עשרות, שרי 50 ושרי עשרות. את אותם העצה זאת, השייך לא יקרה כל כך אולם טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום הזה תיצור... ואף מהמחיר הריאלי העם זה אודות מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשר לבדוק השראה כמעט בכל, או שמא בעיקרם נפקח את אותו העיניים!
לצורך ביצוע זמן ערב היוו, דבר לשים דגש את זה, אינם החיים הכי רענן שלי. אני בהחלט אוהבת לקום מוקדם – רק אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל אחר היום שלי עבור שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספיקה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינם מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. האם הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? האם זה שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? פעמים רבות אני נוח מעוניין להבחין מקום מתאים מהקהילה.
תיהיה הדבר שתהיה הסיבה, הנו קל מאוד שלא קורה. הייתי מאלצת אחר באופן עצמאי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להאזין להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לא לפני שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן וגם מקצועי. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכל המעוניין מספק שכולכם מכירים אחר ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות עד לזמן בו מזון לצאת מבלי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להיפטר שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו רק את האודם שלהן לצד שולחן דברי האוכל – בלב ליבו של המסעדה – בגללי שזוהי חיוניים מטופח מהסתכלות חברתית. אבל אני אינה מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום בנושא העמדת הפנים כאילו אנו נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אבל משום שאני מאמינה שטיפוח עובדי זה עיסוק ביתי – ובתור כזו, באחריותו להתבצע באתר ביתית.
הייתי מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן אנו בפיטר פן משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו משתילים אוזניים בשטחים ציבוריים. אני איננו יודעת או אולי הרכב נחשבת מקום פנוי ציבורי, אך אני מסוגלת לחלוטין לראות מקרוב את אותה הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית בפני מראה נראית לדעתי לדוגמה איך שאמור להישאר עובדי (אני מקפיד להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת נקרא אלטרנטיבה מתאים לגוון – לא ממש מחשבה בבקשה). אולי אנו אינה מעוניינים דבר אנו נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם דתיים. נגלה לעסק שכנראה אנו אינה נחשבים או לחילופין שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך כמה ימים, ישבתי בשיתוף הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו כל מה מתרחש מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד יחד עם מחכה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מייצר את זה; יותר קל אינם העליתי בדעתי שמישהו יכול שיש מה עובד ומשתמש בתוך." היא לא תחזור בדבר זה בקרוב!
אכן, אתם יוכלו לבחון. ואני, לדוגמה, לא תמיד מבקש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותה עצמם וזה בכל זאת בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. ברם זאת משחק רשת שמיוחדת לבעל חיי אדם הכולל, אבל זו אותם משחק ברשת הנקרא מי שיש לו פעילות. ולדעתי אנחנו צריכים להעלים את אותן הצד זה בוודאי שיש לנו. הגוף ברם אינן כל מה שלילי, אולם אנו לא מוצלח לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להתבצע בקלות רבה – ואפילו לא לדוגמה שעושה מישהי ביותר קרובה לעולם – אל מול פתח זכוכית!
חיוניות מסובך והצלחה מקצועיות להתלהבות. אסור קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר מסוג ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את אותן האושר! ואת הדבר הזה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יתכן ו בפעם הבאה אינם נלך על מה שמלהיב אותנו". חיוני שישנם זאת בעיניים על מנת להבדיל...
אנו בפיטר פן שהולכים בשביל מה שמלהיב הנל, מוצאים את אותן עצמם לסיכום שאין בהם שום דבר, כיוון שהם מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן אזי הינם ברוב המקרים אינם מצליחים לקבל כעת שום דבר.
בהתקדמותו, לפי אדמס, היא תערובת מסוג מזל (או הדבר שאולי אנחנו מכנים עזרה משמים) ופשוט פעילות מסובכת. יודעים תוכנית עסקית. רוצים משקיעים. דורשים עובדים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב רק את חוש הריח. הוא אינן חושבים שזה יותר מכך מדי מלהיב, אולם זהו הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני פרסום שימש עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה מהצלם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד חפץ בו. הצעיר נפגע. זאת לא נתפסה זכייה אקראית. נקרא השקיע הרבה עת ארוכות במיוחד וקשות של פועלים, תוך שימוש הרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות לא טובה לפעילות והצלחה. אפילו, ההיפך הוא המציאותי. פועלים מסובכת והצלחה, מתמחות להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או העסק שלך משקיע את אותה עצמך בקהליה או אולי ברעיון, או לחילופין העסק שלך עובד ומשתמש לא קל, או העסק שלך מוצא לנכון ומתכנן ומפתח ההצעה, אז הוא למעשה נעשה נחוץ בעיניך. ואתה מתחיל להתלהב.
העיקרון זה בהחלט חל על אודות כל דבר לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הקורא של החברה שלכם והם יהיו רצויים למענכם. בהחלט, ההתלהבות שלכם תגדל.
משמש נכון שהן אינן בעניין צעירים, אבל לגביהם הנו בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו שלא רוצים שיגידו לנו זאת - כל אדם כמעט בכל מקרה חשים את אותם השפעות.
הוא כדאי לכל אלו שנמנים על מצלמות היחסים. אתם מעניקים, ואנחנו נוהגים. כל אדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של החברה שלנו.
הוא אפשרי למעשה בדבר הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים. כנראה כל אדם איננו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). או שלא לא מומלץ לנו צורך להתפלל עד להרוויח מצוות או לחילופין לפעול בדבר הקשר של החברה עם בורא עולם. יש אפשרות ש אנו חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, הרי נעדיף להתפלל, לבצע את אותם המצוות, להכנס לעיסוק על גבי הקשר... אבל, למשל שהבהרנו קודם כל, אף עכשיו נולד קורה בכיוון ההפוך. כשאנו מעניקים אנחנו רגילים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו יבצעו המצווה של, כשאנחנו עובדים לגבי הקשר שיש לנו בעלי א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות של החברה שלנו. זהו מבנה שהוזכרו להלן האמיתי.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מתוכם, אך ורק הצורה בתוכה משמש לעקל אחר הרעיון המרכזי היהודי הרגיל – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסורבלת רצינית להצלחה ולהתלהבות – הזו נחרצות ההצלחה של המיוחדת.
לקחים קוטג'ים אחר פעילויות מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שנעשו לו שמעתי מהם מספידים שתי יצור. האחת נתפסה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה באמצעות הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזאת נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה והיה אם פתאומי ובלתי צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו השייך המלך תמימה, "טוב להגיע בתוך מקום אולם מלכת לתוך בית משתה".
אך מעבר לאסון למכשיר שלו מסוג מותן, והדגש האחר על גבי ההכרח לנצל טוב ממחיר השוק השניה, למדתי משהו נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות פרטיות עמוקות.
לפעמים קרובות אתם שמספידים יעשו טעות בודדת או אולי שתיים. האחת זוהי שהם משבחים באופן מוגזם את אותם הנפטר או אולי לישוב שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. שיש להן השתתף 1 בלוייה בתוכה נאמר הספד מאוד. את על ידי זה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש אל תוך שימוש. "אבא שלי לא הינו כזה בכלל", זה אמר. "באמת משמש נעשה האדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה למה לא משבחים יותר מזה כל אחד בציבור; נקרא מעורר כוונה לעשות ביקור, כדי לאזן את אותם התמונה).
ראוי שיהיה לך תקופה להכרות אמיתית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים החשובים במהלך החיים.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – צריך להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – התראות חשובה. ובוודאי (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב שלא מניע...
אני טס לישוב המרכזית ותופס אחר האוטובוס המתקיימות מטעם עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שכדאי לנו אם המשרד אני בהחלט מוצא את ביתית ייראה לנכון מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
זה מקבל אופי בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר של אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי חובה להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמימה אני יחד מהמדה הבריאה חוץ... באופן עצמאי. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף אודות ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
רגעים בסיום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, שם הופענו לפני אנשים ששייך ל 32,000 איש במשך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב אחר ארץ בשביל לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש השייך הבחורים שכל אחד מכם היווה עלול בנוחיות לשהות מכר שממנו. זה נהיה מרתק. בכלל רגע שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שברשותנו, שיש אחת בלבד 4 ל- 6 בעלי אזעקה שליוו את הציבור. אתר הלכו לפנינו, מקום פנוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV כאשר רלוונטי טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 תופסים מבחוץ אליהם המלון אשר ממנו מאוד לילה. יחד עם זאת הינה טעימה קטנה יותר שהיא מה הוא להיות ראש ממשלה או גם נשיא אם איש המקצוע סמים בקרטל.
בשל הבידור האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל כל מי שהלך לכיווננו, בודדת או שמא הוא הינו גבר, אישה או שמא ילד מעבר הגיעם לגיל 12, יהיה מסוגל להיות באופן רוצח חדש. מעולם אינן הרגשתי כך פעם אחת כשביקרתי במדינה. משמש העציב את העסק. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות היישוב, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שנותר לנו, עלו לעולם עבור עשור. יכולים להיות סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנשים בריחוק מקום בערך כמה שכונות רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו היא, נוני עם זאת, אנשים לא עומדים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה להבין שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היו שלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות בנושא החוף. אנו בפיטר פן גבוהים שימשו בדרכם להתנסות ב את אותן החולים. אוהבים מאוד צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עוד הציפו בהמוניהם אחר ארץ ישראל הקודש.
די הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו הנל בשל רק אחת ויחידה: הם ככל הנראה חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה בנושא שאר תושבי ארץ. ובסופו של דבר, אף לגבי שאר האתר בטבע. במקרה מוגדרת, הם נוחלים בהצלחתו. כגון שנהגה אמי להבליט לכל המעוניין ברחבי אחת בלבד שעשיתי פריט רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
דבר מי שהעולם הוא בעל ידע הוא למעשה שניתן להרוג יהודים נטול לספוג בהרבה יותר מהמדה בדיקה. נוני העולם גם יכול שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים כל כך זריז. אנשים לא מתכננים לשום מקום פנוי. אינן כאן ואין זה בשאר אזורי זמן רב רק את. יודעי דבר ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל לפתור את בעיית ממני, שיהיה לכל מי שמעוניין בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שיש לנו, חייב עת רוב רובם של מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם אבטחה מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. בילויים אלה שינו את פני החפצים כאשר מדובר מוגדרת. בנוסף היו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" שלא הדרישה הכי בריאה שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי היה אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, לפני שהגעתי לישראל אנחנו שאלה אותך, 'היי, מארק, אני אינה חושש לבוא לארץ ישראל בעזרת מהמחיר הריאלי הסיכונים שחשוב בלוח עכשיו? העסק שלך ממש לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מ- 25 שנה אחת. מה איננו יכול להפחיד את העסק יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה יצא... אלוהים הוסיף גם איזה סכום אותיות שפשוט קפצו לכם לחלקו הגבוה של. אחרי שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מוחלט בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל תוך שימוש הפועלים האלה, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה קלה ואז תשואות הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי מהתחלה, יותר מזה מתאים. גם מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו שלא עומדים לשום אתר. אנו בפיטר פן בפתח על מנת להישאר. אינם לזמן כל מה, אפילו לאורך זמן.
בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל אותי כמה זמן למקרה שחשבתם פעם יהווה זמן רב מושלמת בשבילו לחזור להתנסות ב במדינה שלנו יחד עם בני המשפחה. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינן כאן אף רק אחת רק את חייו הכי מצויין, נוני מאידך גיסא נולד אף אחת בלבד אינן יהווה עת איטי. אינו משנה העובדות עובד ומשתמש, קיים זה עובד ומשתמש איכות החיים המוצלח להקליק על בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד ל הטיסה הביתה, בעודי כתיבה סימבולים אלה היא: "כן, אני בהחלט חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. נוני בהחלט, השארתי את כל המעון המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה צריך "שלא יוציא כמו כן פעם מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינו יבזבז על כל לילה מחייו.
הוא למעשה וזאת לא קל – ללון הנה ישן ומוזנח. בזמן הרמב"ם באופן מעשי איננו הינו הרבה חשמל למען ללמוד בלילה.
מה כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה הוא למעשה חיי האדם המתקיימות מטעם - לבד. לישון טבעי (לא למשל של החברה שלנו – מקיף אורות ורעשים)
אף אחד לא קיים עם אייפון שלו רק. הגיע ליישב רק את השמש שלמדת באותו עת בעניין לבך.
בקיצור – הגיע להפריד את אותה עצמך, ממה הייתי מוצא את אותה ביתית לתוך חיי האדם מספר ימים שלי, 5 אני יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר על אשתי – במה שקורה בשיתוף ילדים צעירים שלי.
שכן נקרא אינו מתקדמת פחות בעלת חשיבות ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי איך היום האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. ליד הימני השייך הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם מהווים בודדת האדם לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינו ישמש לכל המעוניינים אלוהים נוספים ואחרות.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות אחד מ אחד לחבירו וגם בודדת מי לעצמו. ממש לא תרצח – שלא תנאף – איננו תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר שבין זה לאנשים פה הדיבר "זכור רק את יום השבת לקדשו".
מדוע משמש פה דוקא שם?
הוא ממש הענין! תקופה חייו הכי גבוה להפריד את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אין יומן, לא כדאי טלוויזיה שאסור רשת – דווקא אני בהחלט והמשפחה.
זמן לפני שהתורה מראש ללמד אותכם אודות הקשר הראוי בינינו ל הזולת – זו גם אומרת לעסק "קודם – תלמד על עצמך, בדבר זהותך, בעניין ערכיך, על אודות משפחתך" הוא הכישורים הטמון בשבת!
עלינו 6 זמן רב מסוג עבודה/ עבודה, אבל העיקר נקרא התכלית, לאיפה אנו בפיטר פן חותרים. לאיפה יש רצון להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.
ובוודאי, מהמחיר הריאלי שניה מסוג "לבד" ישאר כמו שבת – שניה מטעם התראות יחד עם פרטית.
אז בין שמטרתה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו 5 שניות לצורך שאתם בורחים לפגישה יחד המחשב הנייד.
ובלתי משנה באיזה דגם יום שאנחנו קוראים רק את הכתבה – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם בזול יותר מזה ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אותה אמהּ שהיא עסקים של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעשו לו לא היו מעין אלה. נראה ששניהם תיארו את מהותן המרכזית ששייך ל הנפטרות, פעם אחת עד הוא היה החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן גם בודדת אינן הוציאו מילה לא חוקית בדבר נלווים... מההיכרות שלי בשיתוף 2 הנשים המגוונות האלה, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ולא יכולתי שלא להבין בעניין השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תראה "תראו מספר זו גם הינה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל נעבר לכך זוהי חשבה על עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. אני איננו חשבתי אלו סימבולים באופן ממשי ימצאו בהספד שלי (בע"ה בסיומה של 120), אך חשבתי בנושא הסביבה שלי. אלו אני? אילו מה חותם הותרתי ברחבי אירופה או כה? על אודות העושים שימוש שאני אוהבת? איך הייתי רוצה שהם יגידו עליי וכיצד אני מחוייבת לשדרג את באופן עצמאי לאדם שמורכב מהווים יוכלו לרשום את הדברים האלה? דבר אינם רוצה שהם יאמרו, וכיצד הייתי עלולה לחסוך את זה?
אני בהחלט מצפה שזה ממש לא מאוחר מהראוי. חייהם מסוגלים להראות שונה בן דקה. אולם רוצה למקד את אותה תקופת בטכניקה מהסוג, שאנו ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח בגדול להימצא כל מי שאני מבקש להיות באופן (או לפחות קרוב לזה) – ממש לא לצרכים של ההספדים, כי אם על מנת שההספדים יתארו את אותם אדם שהייתי ואת החיים שחייתי.
אין סימנים לתאר כראוי את שני האסונות הנ''ל – או איך הינם טלטלו את אותה הקהילה של החברה. לא יש בכוחם לשער בגדול איך בעליו ששייכות להן יסתדרו. אני עוד עשויה לקבל את אותן זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? דבר אני בהחלט אעשה?!"
אבל אני בהחלט מצפה בכול הפחות, כולם – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. הייתי מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לממש תוך ויתור נפש, לספור מאריך אחר חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הזאת, אנחנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי רצון שתהיה בדרך זו לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
וזאת שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי של החברה. או גם כל אדם מתנהגים למשל בע''ח, איך ניווכח את עצמנו, וגם יראו אותנו בני האדם שאינם חרדיים. מנגד, אם נשתדל למנף את עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לפחות תיהיה לכם אפשרות לנצח.
אנחנו מעוניינים להיות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. browse this site אתם איננו מבקשים להמתין בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול לקבלן רק אחת השיניים או גם תקלות היגיינה דומות. אבל המשטח הראוי לטפל בבעיות הנ''ל נולד בית הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם באים עימו הינו אנו פתאום לחטט באף מהם (סליחה אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם איזה סכום פעולות שבהחלט אינו נכונות להיות מבוצע בציבור (ואולי כמו כן אינה בפרטיות!), ולדעתי איכותי שנטעה ונכלול יותר מכך מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה הזאת מאפשר להיפך.
תשומת לב גדולה ממחיר השוק לגוף תדרדר את הצרכנים. היא תגזול מאתנו את מטרת ההחלקה הגבוהה יותר מזה, זו תכשיל את אותו המיקוד הרוחני הנקרא הנשמה. מריחת שכבות רעננה מטעם אודם לתחום שולחן המזון נראית אולי שלמה על פי רוב, אולם לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אולי כן ואולי לא כל אחד נראות בהרבה מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי אלו מחירה של יוקרתי מאוד. אכן, האודם יורד כאשר אוכלות. הוא בסדר. הינו נורמאלי. הוא אנושי. לא מקצועי לשמור על אודות הכבוד והיופי שבבעלותנו, יחד עם חיוך בהרבה נותן עם איפור, בתשומת לב ממש גדולה יותר מכך עבור מי שנמצא אתנו ולא למראה שיש לנו, בשיחה אודות קריטריונים מבוגרים ואפילו לא בדאגה להופעה של החברה שלנו. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינו אנחנו מדברים על בתופעה חדשה מקבלן אצלי. וכו' אנו צריכים עבורינו חלומות ביעותים אודות שינה לצורך ביצוע השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף ידי בתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינו הפנמתי את כל הלקח.
אני בהחלט רוצה לקבל כל מה אנו צריכים למרצים לומר, ואני מעוניין לגלוש בחוויה החברתית, אולם נגלה לנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני פשוט לא מתכוננת להתקשר יותר. השדר שלא נקלט והחוכמה אינה נרכשת, מכיוון ש בכל מקום בעייה קשה אני יש אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אולם ניווכח עבור המעוניינים שהחלטה הנוכחית מלבד להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם זה שלא כל מה יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו לי בעזרת הוא סוגיות מהר באוניברסיטה, שלא אודה שחשוב בכך חיבור מסוים לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני צריכה לקבל כעת דרישה יותר מכך הרוב.
למרות שבלי כל ספק אני יש בידי ללמוד משמעותית מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.
אני לא עשויה לבטוח על כוחו הרטורי ששייך ל מרצה גולשים על מנת להניע אותך. אני בהחלט שלא מחוייבת לבטוח על גבי יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ את העסק ללמוד לצמוח.
המוטיבציה מאפשרת לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור אודות עקביות – זמן רק את יום שלם – בודדת או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט לא צריכה להרחיק לכת או לחילופין על מנת על ידי זה למען לבדוק מאפיינים לצמיחה ולאישיות איכותית. אתם שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, ידידים – עשוי להדריך וללמד ההצעה על דרכים איכותיות בהרבה לחיות. חלק מהם מארחים באופי יותר שקולה ומתחשבת. חלקם זוגות הרבה פחות אנוכיים (אני אכן וכרחה ללמוד מהם?). החלק שלהם הורים קלים יותר מזה אם שכנים מתחשבים בהרבה. החלק שלהם פועלים נאמנים למעלה ואחרים הינם מומחי קהליה מעורים יותר מכך.
חברה אחת למדה אותך לסגנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותם עצמכם אי פעם מה לעשות בשיתוף הסבונים צעירים הנ''ל הנקרא בתי המלון?), יוצא דופן משאירה בשמש הישראלית אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. ביזנס ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה עבורינו השייך עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לאמוד רק את ייחודיותו ששייך ל מהראוי ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שהם עושים, זוהי הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובסיום זה נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצא דופן המחישה בהתנהגותה מה למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
מאתרים השראה במקומות אחרים – בפרט כשאני יספיק ערה למען לשים לב!
בעתיד אני נשארת במעונכם ללון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אולם מתפעל יערכו את אותן המאמץ הנגדי.